דגי כסף הם החרקים הכסופים והזריזים שבורחים לחריץ הקרוב ברגע שמדליקים את האור באמבטיה בלילה. הם לא עוקצים, לא נושכים ולא ידועים כמעבירי מחלות, אבל הנוכחות שלהם אומרת משהו ברור על הדירה: יש בה פינה שהלחות בה לא מתייבשת. בבתים בישראל זה קורה בעיקר בחדר רחצה בלי חלון, בממ"ד סגור שהפך למחסן, בארון מלא ספרים וקרטונים, ובקיץ הלח של מישור החוף. כאן תמצאו איך מזהים אותם, למה הם בחרו דווקא בכם, ואיך נפטרים מהם בלי לרסס את כל הבית.
דגי כסף לא מסוכנים לבני אדם, אבל הם אוכלים נייר, דבק של כריכות, קרטון ובדים מעומלנים. כדי להיפטר מהם מתחילים בלחות: מתקנים נזילות, מאווררים את חדר הרחצה, מפעילים מסיר לחות בממ"ד ובמחסן ומוציאים קרטונים ישנים. אחר כך שואבים חריצים, מניחים מלכודות דבק ופיזור דק של אדמה דיאטומית במקומות יבשים. אם אחרי שלושה שבועות הם עדיין שם, מזמינים מדביר מורשה.
מה זה דגי כסף ואיך מזהים אותם↑ לתוכן העניינים
השם המדעי בעברית הוא זנבזיף כספי, אבל כמעט כולם קוראים לו דג כסף, בגלל הצבע ובגלל הדרך שבה הוא מתפתל על הרצפה כמו דג קטן. זה חרק עתיק, בלי כנפיים, שחי בבתים של בני אדם כבר הרבה מאוד זמן.
כך מזהים דג כסף בלי להתבלבל:
- גודל: בערך 1.2 ס"מ, ופרטים בוגרים מגיעים לכ-2 ס"מ.
- צורה: גוף שטוח בצורת טיפה, רחב מקדימה ומצטמצם לאחור.
- שלושה זנבות: שלושה חוטים ארוכים בקצה הגוף, ועוד שני מחושים ארוכים בראש.
- צבע: אפור כסוף או פנינה, עם ברק מתכתי שנובע מקשקשים זעירים. אם נוגעים בו, הקשקשים נמרחים כמו אבקה.
- התנהגות: פעיל בלילה, מסתתר ביום, ובורח מהר מאוד כשמזיזים חפץ או מדליקים אור.
לפעמים מבלבלים אותו עם תיקן צעיר, אבל לתיקן יש גוף עבה וחום ואין לו שלושה זנבות.
שני נתונים שמסבירים למה קשה להיפטר מהם: לפי התוכנית להדברה משולבת של אוניברסיטת קליפורניה (UC IPM), דג כסף יכול לחיות כשלוש שנים ולשרוד כמה חודשים בלי מזון בכלל. כלומר, לסגור את המזווה זה לא מספיק. צריך לשנות את התנאים שבהם הם חיים.
למה יש דגי כסף בבית↑ לתוכן העניינים
דגי כסף צריכים שלושה דברים: לחות, מחבוא ומשהו עמילני לכרסם. לפי UC IPM, בטמפרטורות גבוהות הם זקוקים ללחות יחסית של יותר מ-75%, והם מעדיפים חום של בערך 22 עד 32 מעלות. זה תיאור די מדויק של חדר רחצה בדירה ישראלית באוגוסט. הנה המקומות שבהם הם מופיעים הכי הרבה:
דגי כסף באמבטיה ובשירותים
חדר הרחצה הוא המקום הקלאסי. בהרבה דירות בבניין משותף יש חדר רחצה פנימי בלי חלון, רק עם מאוורר קטן בתקרה שלא תמיד עובד. אחרי מקלחת חמה האדים נשארים בחדר שעות. מגבות רטובות וסיליקון סדוק סביב האמבטיה משלימים את התמונה. הם גם נכנסים לאמבטיה או לכיור בלילה ולא מצליחים לטפס החוצה על הדפנות החלקות, ולכן רואים אותם שם בבוקר.

ממ"ד, מחסן ומקלט
הממ"ד בנוי מבטון עבה, עם חלון פלדה ודלת הדף שסוגרים לרוב. בהרבה בתים הוא משמש כחדר אחסון: ארגזים, מזוודות, ספרים ישנים. בחורף הקירות הקרים צוברים עיבוי, ובקיץ האוויר בחדר סגור כמעט לא מתחלף. המחסן במרתף הבניין והמקלט המשותף סובלים מאותה בעיה, לפעמים עם צנרת שעוברת בתקרה ומטפטפת.
ספרים, קרטונים ונייר
דגי כסף אוכלים עמילן, דבק של כריכות, טפטים, נייר וקרטון. ארגזי קרטון מהמעבר דירה שעומדים שנים על הרצפה הם גם מזון וגם מחבוא. לפי שירות ההדרכה של אוניברסיטת יוטה, הנקבות מטילות ביצים בסדקים, על בדים או בתוך אבק, וזו הסיבה שארגז שהגיע ממחסן לח יכול להביא איתו אוכלוסייה שלמה.
לחות בערי החוף
בתל אביב, בחיפה, באשדוד ובשאר מישור החוף הקיץ לח מאוד, והלחות נכנסת לכל ארון סגור. בירושלים או בבאר שבע האוויר יבש יותר, ושם דגי כסף מופיעים כמעט רק בחדרים רטובים: חדר רחצה, מרפסת שירות, ארון מתחת לכיור. אם אתם גרים על החוף, צפו לראות אותם גם בארון בגדים בחדר שינה שהקיר שלו פונה החוצה.
סימנים שיש יותר מכמה פרטים↑ לתוכן העניינים
דג כסף אחד באמבטיה בחורף זה לא אירוע. כשמופיעים כמה מהסימנים האלה ביחד, כבר יש אוכלוסייה שמתרבה אצלכם:
- אתם רואים אותם כמעט כל לילהבכיור, באמבטיה, על הפנלים או כשמרימים שטיחון.
- חורים לא סדירים בנייר ובבדיםחורים קטנים בלי צורה ברורה בדפים, במעטפות, בתמונות ישנות או בבד, לרוב מרוכזים באזור אחד ומתפשטים ממנו.
- כריכות וטפטים מגורדיםהם לא נוגסים, הם מגרדים את שכבת הפני השטח. רואים כתמים אפרפרים שחוקים, ולפעמים אותיות שנעלמו מהדף.
- כתמים כהים, קשקשים וגרגריםכתמים חומים על נייר שספג לחות, קשקשים כסופים כמו אבקה וגרגרי צואה זעירים בצבע חום בהיר ליד הפריטים הפגועים.
- עורות נשל קטניםדגי כסף ממשיכים להשיל עור גם כבוגרים, כך שעורות שקופים במגירות ובמדפים הם סימן לנוכחות קבועה.
האם דגי כסף מסוכנים↑ לתוכן העניינים
לבני אדם ולבעלי חיים, לא. הם לא עוקצים, אין להם ארס, ואין להם פה שמסוגל לנשוך עור. הם לא ידועים כמעבירי מחלות, וחתול שאכל אחד לא ייפגע.
הנזק שלהם הוא לרכוש, והוא איטי:
- מסמכים ותמונות: תעודות, חוזים, אלבומים ישנים ומכתבים שמאוחסנים בארגז בממ"ד.
- ספרים: בעיקר הכריכות והשדרות, שבהן יש דבק.
- טפטים: הדבק שמתחת לטפט הוא מזון טוב בשבילם.
- בדים: כותנה, פשתן ובגדים מעומלנים, במיוחד אם יש עליהם שאריות מזון או זיעה.
- מזון יבש: קמח, דגני בוקר, פסטה ומזון יבש לחיות מחמד בשקיות פתוחות.
הבעיה האמיתית היא הלחות. חדר שבו דגי כסף משגשגים הוא חדר שיש בו לחות גבוהה לאורך זמן, ושם גם עובש מתפתח. אם אתם רואים אותם יחד עם כתמים שחורים בפינות התקרה, ריח של טחב או צבע שמתקלף, טפלו במקור הלחות קודם. זה פותר את שתי הבעיות ביחד.
איך להיפטר מדגי כסף: 8 צעדים לפי הסדר↑ לתוכן העניינים
הסדר חשוב. מי שמתחיל ממלכודות ואבקות בלי לייבש את החדר יתפוס כמה פרטים ויראה אותם חוזרים תוך חודש. מי שמתחיל מהלחות פותר את רוב הבעיה עוד לפני הצעד החמישי.
-
מוצאים את מקור הלחות
עוברים על החדר שבו אתם רואים אותם הכי הרבה. בודקים את הסיפון מתחת לכיור, את החיבורים של ברז הכביסה, את הסיליקון סביב האמבטיה והמקלחון, את צינור הניקוז של המזגן ואת האזור שמתחת לדוד. כתם רטוב על התקרה מתחת לדירה של השכנים, או קיר משותף שמראה סימני רטיבות, זה כבר עניין לוועד הבית או לבעל הדירה. מד לחות דיגיטלי יראה לכם כמה לחות יש בחדר.
-
מאווררים את חדר הרחצה כמו שצריך
אחרי כל מקלחת מפעילים את המאוורר לפחות 20 עד 30 דקות, או פותחים את החלון. משאירים את הדלת פתוחה. מעבירים מגב על רצפת המקלחון ועל הקירות, ותולים את המגבות לייבוש מחוץ לחדר. אם המאוורר רועש ולא מושך כלום, כנראה שהוא סתום באבק או שהתעלה שלו לא מחוברת החוצה.
-
מייבשים את הממ"ד והמחסן
בחדר סגור, מסיר לחות חשמלי הוא הכלי הכי יעיל. מפעילים אותו כמה שעות ביום ומרוקנים את המיכל בקביעות. במזגן עילי שיש לו מצב ייבוש (DRY) אפשר להשתמש בו באותה מטרה. המטרה המעשית: להוריד את הלחות היחסית בחדר אל מתחת ל-60%, הרחק מתחת לרף שהם צריכים.
-
מפנים קרטונים ומסדרים את הנייר
זה הצעד שהכי הרבה אנשים מדלגים עליו. מעבירים את התכולה של ארגזי הקרטון לקופסאות פלסטיק עם מכסה, וזורקים את הקרטונים. מסמכים חשובים ותמונות נכנסים לשקיות אטומות או לתיקיות פלסטיק. מרימים ספרים מהרצפה, מרחיקים אותם כמה סנטימטרים מקירות חיצוניים, ומזיזים אותם מדי פעם.
-
שואבים לעומק
שואב אבק עם ראש צר עובר לאורך הפנלים, בתוך חריצים, מאחורי מכונת הכביסה והמקרר, בתחתית הארונות ומאחורי ספרים. השאיבה מוציאה גם את האבק שהם אוכלים וגם ביצים שהוטלו בסדקים. את תכולת השואב מרוקנים לשקית סגורה ולפח שבחוץ.
-
אוטמים חריצים
מחליפים סיליקון סדוק סביב האמבטיה, הכיור והמקלחון. סוגרים רווחים סביב צינורות שנכנסים לקיר מתחת לכיור ובמטבח. ממלאים סדקים בין הפנלים לרצפה. כל חריץ שנסגר הוא מחבוא אחד פחות, ולפי UC IPM זה חלק קבוע מהטיפול, לא תוספת.
-
מניחים מלכודות כדי לדעת איפה הם
מלכודות דבק לתיקנים עובדות טוב גם על דגי כסף. מניחים אותן בפינות ולאורך הקירות, בעיקר בחדר הרחצה, בממ"ד ובארון הספרים. יש גם פתרון ביתי: צנצנת זכוכית ריקה שעוטפים מבחוץ בנייר דבק. הם מטפסים על נייר הדבק, נופלים פנימה ולא מצליחים לטפס על הזכוכית החלקה. המלכודות לא יחסלו אוכלוסייה גדולה לבד, אבל הן מראות לכם איפה המוקד, וזה המידע הכי חשוב.
פיתיונות כמעט לא עובדים על דגי כסף, כי הם בדרך כלל לא אוכלים מהם. גם מרססים מסוג "פוגר" שממלאים את החדר בערפל לא מומלצים.
-
אדמה דיאטומית, בשימוש נכון
אדמה דיאטומית היא אבקה עדינה ממקור מינרלי. לפי המרכז הלאומי למידע על חומרי הדברה בארה"ב (NPIC), היא לא רעל: היא סופגת את השכבה השומנית שעל גוף החרק, והוא מתייבש ומת. היא עובדת רק כל עוד היא יבשה ולא מופרעת.
איך משתמשים בה: קונים מוצר שמיועד לשימוש ביתי נגד חרקים, עם תווית, וקוראים אותה. מפזרים שכבה דקה מאוד, כמעט שקופה, רק במקומות יבשים ונסתרים: מאחורי פנלים, מתחת למכונת הכביסה ולמקרר, בחלל שמתחת לארון המטבח, מאחורי ספרים. לא על רצפת המקלחון ולא בערימות. אבקה שנרטבת מתגבשת ומפסיקה לעבוד, וערימה עבה החרקים פשוט עוקפים.
זהירות: האבקה מגרה את האף, הגרון, העיניים והעור. עונדים מסכה וכפפות בזמן הפיזור, מרחיקים ילדים וחיות מחמד עד שהאבק שוקע, ולא מפזרים במקום שבו הילדים משחקים על הרצפה.

מה לצפות: אם הלחות ירדה והמחבואים פונו, רואים שיפור תוך כמה שבועות. לפי UC IPM, אם אחרי שבועיים עד שלושה עדיין אין שינוי, כנראה שיש מוקד שעוד לא טופל: ארון אחר, חלל בקיר, או מחסן שלא נגעתם בו.
מתי להזמין מדביר מורשה, ומה לבדוק לפני↑ לתוכן העניינים
ברוב הדירות הצעדים שלמעלה מספיקים. שווה להזמין איש מקצוע כשאחד מהמצבים האלה מתקיים:
- אחרי שלושה עד ארבעה שבועות של ייבוש, ניקוי ומלכודות, הכמות לא ירדה.
- אתם רואים אותם בכמה חדרים, וגם באור יום.
- יש בבית ספרייה, ארכיון, אוסף תמונות או מסמכים שהנזק להם יהיה בלתי הפיך.
- הבעיה משותפת לכל הבניין: מחסנים, מקלט, חדר מדרגות. במקרה כזה פונים לוועד הבית, כי טיפול בדירה אחת לא יחזיק.
- יש בבית גם תיקנים, ומילא מזמינים הדברה. אפשר לבקש מהמדביר לטפל באותה הזדמנות גם בדגי הכסף.
מה ממליץ משרד הבריאות
בישראל, הדברה בבתים מתבצעת על ידי מדביר בעל רישיון מהמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות פרסם הנחיות להדברה בטוחה בבית, בעיקר כשיש ילדים, ואלה הנקודות שכדאי לעבור עליהן לפני שמזמינים:
- בדקו את הרישיון. בקשו מהמדביר את מספר הרישיון ובדקו אותו במאגר המדבירים המורשים של המשרד להגנת הסביבה. אפשר לחפש לפי מספר רישיון, שם או יישוב.
- ודאו שהרישיון מתאים לעבודה. לא כל מדביר מורשה לכל סוג טיפול. סוג הרישיון מופיע במאגר.
- בקשו הנחיות בכתב על אוורור וניקוי אחרי הטיפול, ומסמך סיכום שמפרט את החומר שבו השתמשו.
- אף אחד לא נשאר בבית בזמן הטיפול. שאלו את המדביר מתי בטוח לחזור, ואווררו היטב כשנכנסים.
- הכינו את הבית: אספו צעצועים מהאזור שמטופל, וכסו או הוציאו מזון.
אם אתם מטפלים לבד בחומר הדברה: רק מוצר שמיועד לשימוש ביתי, לעולם לא חומר חקלאי. משרד הבריאות ממליץ להעדיף פיתיונות או ג'ל על פני ריסוס, לבחור אריזה עם נעילת בטיחות, לשמור את החומר באריזה המקורית עם התווית, הרחק מילדים וממזון, ולעולם לא בבקבוק שתייה. בחשד להרעלה: המרכז הארצי למידע בהרעלות בבית החולים רמב"ם, 04-8541900.
מניעה: שגרה פשוטה שמונעת חזרה↑ לתוכן העניינים
דגי כסף חוזרים לאותם בתים שבהם התנאים לא השתנו. כמה הרגלים קטנים שומרים עליכם מהם לאורך זמן:

- מאוורר אחרי כל מקלחת, ודלת חדר הרחצה פתוחה כשאין בו אף אחד.
- מד לחות בממ"ד ובמחסן, ומסיר לחות שנכנס לפעולה כשהמספר עולה, במיוחד בקיץ בערי החוף ובחורף כשהקירות מזיעים.
- בלי קרטונים על הרצפה. קופסאות פלסטיק עם מכסה, על מדף, ולא צמוד לקיר חיצוני.
- מזון יבש בכלים סגורים, כולל המזון של הכלב והחתול.
- בדיקה של הסיליקון פעם בשנה, לפני החורף, והחלפה ברגע שהוא מתחיל להשחיר או להיסדק.
דגי כסף: שאלות נפוצות↑ לתוכן העניינים
האם דגי כסף מסוכנים לבני אדם או לילדים?
לא. דגי כסף לא עוקצים, לא נושכים ולא ידועים כמעבירי מחלות. הנזק שלהם הוא לנייר, לספרים, לטפטים ולבדים. מה שכן כדאי לבדוק הוא הלחות בחדר שבו הם חיים, כי היא יכולה לגרום גם לעובש. וכשיש ילדים בבית, הסיכון האמיתי הוא דווקא חומרי הדברה שמשתמשים בהם לא נכון.
למה יש דגי כסף באמבטיה גם כשהיא נקייה?
כי ניקיון לא מספיק כשיש לחות. הם מגיעים לאמבטיה בלילה בחיפוש אחרי מים, נופלים פנימה ולא מצליחים לטפס על הדפנות. המקור שלהם הוא בדרך כלל מתחת לאמבטיה, מאחורי סיליקון סדוק או בתוך פנלים לחים. ייבוש החדר ואיטום החריצים פותרים את זה יותר מכל חומר ניקוי.
ראיתי דג כסף אחד בבית. זה אומר שיש הרבה?
לא בהכרח. פרט בודד בחורף, אחרי מקלחת, הוא די נפוץ. אם אתם רואים אותם כמעט כל לילה, או מוצאים חורים בנייר וקשקשים כסופים במגירות, כבר יש אוכלוסייה. מלכודת דבק אחת או שתיים לשבוע יתנו לכם תשובה ברורה.
איך להיפטר מדגי כסף בלי חומרי הדברה?
מורידים את הלחות במאוורר ובמסיר לחות, מפנים קרטונים ונייר ישן, שואבים חריצים ופנלים, אוטמים סדקים ומניחים מלכודות דבק או צנצנות עטופות בנייר דבק. ברוב הדירות זה מספיק. אדמה דיאטומית בשכבה דקה במקומות יבשים היא תוספת טובה, בתנאי שמפזרים אותה עם מסכה ומרחיקים ילדים עד שהאבק שוקע.
האם דגי כסף אוכלים בגדים?
הם יכולים לפגוע בבדים, בעיקר כותנה, פשתן ובגדים מעומלנים, ובמיוחד כשהבגדים מאוחסנים בארון לח או בארגז קרטון. בגדים נקיים בארון מאוורר כמעט לא נפגעים. בגדים לאחסון ארוך עדיף לשמור בקופסה סגורה או בשקית ואקום.
דגי כסף הם לא סכנה בריאותית, אבל הם סימן ברור לבית שיש בו פינה לחה ומלאה בנייר. מתחילים מהלחות: מאוורר בחדר הרחצה, מסיר לחות בממ"ד ובמחסן, סיליקון חדש ונזילות מתוקנות. אחר כך מפנים קרטונים, שואבים, מניחים מלכודות ומפזרים אדמה דיאטומית בשכבה דקה. אם אחרי שלושה שבועות הם עדיין שם, מזמינים מדביר מורשה ובודקים את הרישיון שלו במאגר הממשלתי.
מקורות: משרד הבריאות, הדברה בטוחה בבית, המשרד להגנת הסביבה, מאגר מדבירים מורשים, UC IPM, Silverfish and Firebrats, NPIC, Diatomaceous Earth Fact Sheet, Utah State University Extension.

